אמיר חרש

מדעי הרוח

הספרות כמרוץ מכשולים

אני חוקר תהליכי קריאה של טקסטים ספרותיים. זהו מחקר בגישה קוגניטיבית שמערב מעקב אחרי תנועות עיניים ושיחה עם קוראים במטרה להבין מה מושך את הקשב שלהם ומה מעורר אצלהם קושי וחוויות אסתטיות. הגעתי למחקר הזה מתוך סקרנות בנוגע למפגש בין אנשים רגילים, לא מומחים לספרות, לבין טקסט ספרותי מורכב. זהו מפגש יומיומי למדי, אבל גם - כך גיליתי - טעון מאוד. לא מעניינת אותי דווקא קריאה טובה, נכונה, או מוצלחת. מעניינת אותי קריאה פגומה, אנושית. אני מתעניין בתקלות שמתרחשות במהלך הקריאה, בקושי שמתעורר אצל הקוראים אל מול הסיבוך של הטקסט הספרותי, ובדרכים השונות שבהן אנשים מתמודדים עם הקושי הזה.

amirhara@yahoo.com

לצפיה בהרצאה

מעוז גלברט

מדעי החיים

פסיכולוג של וירוסים

אני מנסה לאתר את נקודות התורפה של וירוסים (נגיפים), על ידי מדידת שינויים בחומר הגנטי שלהם במשך ההדבקה. במחקרי בקבוצתה של ד"ר עדי שטרן הובלתי פיתוח שיטה לריצוף מדויק של החומר הגנטי של וירוסים מחולים, ופיתחתי כלים חישוביים שיאפשרו לחקור את אוכלוסיות אלו. לאחרונה הצלחנו לקבוע את הרצף הגנטי של וירוסים שבודדו מעשרות מקרי הדבקה, במטרה למצוא את החולשות המשותפות לכולם. מיפיתי את הדרכים השונות שבהן וירוסים מצליחים לשנות את החומר הגנטי שלהם במהלך ההדבקה. מצאנו מקרי הדבקות רבים שבהם נוצרים בגוף מספר רב של וירוסים "דפוקים", שכביכול אינם פעילים. האם זה טוב לוירוס? ומה אנחנו יכולים לעשות עם הידע הזה?

maoz.gelbart@gmail.com

לצפיה בהרצאה

שחר טייבר

רפואה

וירוסים כתרופה: טיפול גנטי לחרשות

המחקר שלי עוסק בפיתוח של טיפול גנטי לחרשות. לפני כמה שנים הופנו למעבדה שלנו שתי משפחות הסובלות מחרשות תורשתית. חוקרים מהמעבדה זיהו את הגן הפגוע במשפחות והראו שכאשר יוצרים שינוי או מוטציה בגן זה בעכברים גם הם מאבדים את השמיעה, בדומה לבני האדם. כדי ליצור טיפול גנטי לחרשות זו, פיתחתי מערכת שבאמצעותה אפשר להכניס עותק תקין של הגן הפגוע לתאים הרלוונטיים באוזן של העכבר. יצרתי וירוס מלאכותי שמכיל את אותו גן שנמצא פגוע במשפחות וטיפלתי בעכברים באמצעותו. הראיתי שאפשר למנוע את הידרדרות השמיעה של העכברים לחלוטין, כך שרמת השמיעה שלהם תהיה זהה לזו של עכברים בריאים.

taiber8@gmail.com

לצפיה בהרצאה

שירה בוקצ'ין

מדעי החברה

על תקווה קוגניטיבית ואימוץ טכנולוגיה חקלאית

מדוע חקלאים קטנים רבים במדינות מתפתחות לא משתמשים בטכנולוגיות מודרניות, אמינות ומוכחות? במקום להתמקד בפערים סוציו-אקונומיים וגאוגרפיים כפי שנעשה במחקרים רבים, המחקר שלי מצביע על כך שמשאבים אישיים כגון תקווה קוגניטיבית מוכוונת מטרה, חוזקות אישיות, ושליטה עצמית - קשורים לאימוץ טכנולוגיות בנות קיימא על ידי חקלאים. ההשערות נבחנו באופן אמפירי במחקרי שטח בנפאל וסנגל על ידי העברת שאלונים פנים מול פנים. ניתוח הנתונים שהתקבלו מ-335 חלקות בסנגל, הראה כי קיים קשר מובהק בין תקווה, לבין אימוץ טפטפות. בנוסף לתרומתו התאורטית והאמפירית, חשיבותו של מחקר זה נעוצה בערכו המעשי, היות שהוא מתמקד במשתנים שעשויים להיות מושפעים ממדיניות ייעודית, חינוך ותקשורת.

shirabukchin@gmail.com

לצפיה בהרצאה

אלון חספר

משפטים

האינטרנט ודמוקרטיה: לקחים מעידן הרכבות

אני חוקר את הרגולציה המשפטית של תשתיות. המחקר שלי משווה בין כלכלת האינטרנט בגלגולה העכשווי לבין תעשיית הרכבות של המאה ה-19 בארצות הברית. בשני המקרים תעשיות טכנולוגיות הפכו לתשתית מהפכנית שכיווצה את המרחב והזמן. בשני המקרים שחקני שוק גילו דומיננטיות יוצאת דופן בזמן ששחקנים פוליטיים רתמו את התשתית לפרויקטים של שליטה. בשני המקרים השאלה של שלטון דמוקרטי הפכה למרכזית. המחקר שלי מבקש לחקור את העבר - את הההצלחות והכשלונות של שלטון דמוקרטי בהקשרה של תעשיית הרכבות - כבסיס למחשבה על ההווה: מקומו של המשפט בכינון שלטון דמוקרטי באינטרנט.

alonjasper@gmail.com

לצפיה בהרצאה

אלי מוגרבי

ניהול

תמריצים לחיים טובים יותר

מי לא רצה לעסוק במשהו לאורך זמן, אבל לא התמיד בכך? אני חוקר כיצד ניתן לשפר את השימוש בתמריצים להתנהגויות מסוימות, כך שהם ישיגו תוצאות יותר טובות. במחקר שדה, בחנתי האם מתן תמריצים כספיים יעזור ליצור הרגל חיובי של פעילות גופנית, כך שאנשים ימשיכו להתאמן לטווח ארוך גם לאחר הסרת התמריץ. הרעיון היה להשתמש בתמריצים לא סדירים כך שמשתתפים יוכלו מצד אחד לבנות הרגל של פעילות גופנית מכיוון שהתאמנו מספר פעמים, ומצד שני המוטיבציה שלהם להתאמן לא תדחק החוצה. אכן, משתתפים שקיבלו תמריצים לא סדירים התאמנו יותר גם לאחר זמן. המחקר שלי בתחום הכלכלה ההתנהגותית  יעזור להבין איך אפשר ליצור הרגלים חיוביים בתחומי חיים שונים.

elimograbi@gmail.com

לצפיה בהרצאה

קרן טאוב

מדעי המוח

באיזו שפה אנחנו רואים

מה המבט שלנו מגלה עלינו? למען האמת, לא מעט. במעבדה שלנו אנחנו משתמשים בהקלטות של תנועות עיניים (לאן אנחנו מסתכלים, כמה מהר עשינו זאת וכדומה), כדי ללמוד על תהליכים קוגניטיביים כמו קשב וזיכרון. במחקר שלי אני משתמשת בתנועות עיניים על מנת להעריך הבדלים בין דוברי שפות שונות, במטרה לזהות כיצד כיוון הקריאה שאליו התרגלנו במהלך חיינו משפיע על מערכת הראייה שלנו ועל האופן שבו אנחנו רואים את העולם.

kerentaub@gmail.com

לצפיה בהרצאה

דביר רדונסקי

הנדסה

המצלמה המשוכללת בעולם

ה-MRI התפתח בצורה מטאורית והוא נחשב לדרך היעילה ביותר לחקור אנטומיה, פיזיולוגיה ותהליכים קוגניטיביים. לצד היתרונות, להדמיה מגנטית ישנה מגבלה מרכזית בהיותה תלויה בפענוח הסובייקטיבי של הצופה. MRI-כמותני (qMRI) עושה שימוש בשיטות מתקדמות לעיבוד המידע ומהווה קפיצת מדרגה לעבר ייצוג חדשני, מדוייק ומפורט של התמונות. המחקר שלי מתמקד בפיתוח שיטות כמותיות, אשר מסוגלות להבחין בתהליכים עדינים ומכריעים ולהבדיל מצב תקין וחריג. מתוך תקווה להפוך את ה-MRI למכשיר מדידה אובייקטיבי, אני וחוקרים נוספים בתחום עובדים כדי לאפיין גם תהליכים נסתרים מן העין. במסגרת העבודה אני שואף לממש שיטות מתקדמות של qMRI על פתולוגיות כמו טרשת נפוצה וסרטן השד.

dvirad@gmail.com

לצפיה בהרצאה

הדר בייזר

אמנויות

כשמוזיקה ורטוריקה נפגשות

אני חוקרת יצירות מוזיקליות מימי-הביניים. חלק מהשירים השתמרו בכתבי-יד מפוארים, ויש ביכולתנו לפענח את התווים העתיקים ולהאזין למוזיקה המיוחדת שלהם. אבל מדוע המוזיקה נשמעת דווקא כפי שהיא נשמעת? אני טוענת שאפשר למצוא תשובה לחידה הזו בספרי הרטוריקה – תחום שפרח בתקופה הקלאסית וזכה לעניין מחודש בימי הביניים מצד משוררים. אני מראה שאלו מביניהם שגם הלחינו את שירתם עשו שימוש מוזיקלי בעקרונות הרטוריים המוכרים להם היטב. אני מצטרפת לשורה של חוקרים המצביעים על יחסי גומלין בין תחומי הדעת השונים בימי-הביניים, ובאופן ספציפי על האופן שבו המוזיקה לקחה חלק ברשת רחבה וענפה של ידע. אני מראה שהמפגש בין תחומי דעת שונים יכול להיות פורה ומסעיר.

haddaro@gmail.com

לצפיה בהרצאה